לדלג לתוכן

אלסנדרו בלאזטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלסנדרו בלאזטי
Alessandro Blasetti
לידה 3 ביולי 1900
רומא, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 1987 (בגיל 86)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קמפו ורנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ספיינצה – אוניברסיטת רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (20 ביולי 1980)
  • פרס רצועת הכסף (1946)
  • פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר
  • המסדר האזרחי של סבויה
  • פרס אריה הזהב
  • מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • Mussolini Cup
  • סרט הכסף לבמאי הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלסנדרו בלאזטיאיטלקית: Alessandro Blasetti; ‏ 3 ביולי 19001 בפברואר 1987) היה במאי קולנוע איטלקי שהשפיע על זרם הניאו ריאליזם האיטלקי באמצעות סרטו "הליכה בעננים" (Quattro passi fra le nuvole) משנת 1934. הוא השתתף בסרטו של לוקינו ויסקונטי "בליסימה" בתפקיד עצמו. בלאזטי נחשב לקולנוען נחוש וסמכותי (ומכאן הכינוי "מנהל במגפיים"), ולמומחה באמנות הקולנוע. בין היתר כיהן כנשיא חבר השופטים בפסטיבל קאן בשנת 1967. בלאזטי נולד ברומא, שם גם נפטר.

בלאזטי בנעוריו, החל את דרכו כמבקר קולנוע של עיתונים ומגזינים. בשנת 1927 הקים ביחד עם קבוצת חברים את אולפני "אוגוסטוס", ושנה לאחר מכן יצר את סרטו הראשון "יום ראשון" שהושפע רבות מהריאליזם הסובייטי ונחשב לאחת מיצירותיו החשובות ביותר של בלאזטי, אך לא נותר זכר מסרטו. מאוחר יותר הוא הופך למנהל האולפן ונחשב ליוצר הפורה והבולט של האולפן. בשנת 1934 בלאזטי יוצר את סרטו 1860, המתאר את קרב קלטפימי שנערך בסיציליה, סרט שנחשב לאחד מיסודות הנאו-ריאליזם איטלקי.

סרטיו של בלאזטי הורישו לנאו-ריאליזם את הסגנון והעיצוב הפשוטים והריאליסטיים. סרטיו צולמו מחוץ לאולפן, באור טבעי, תוך שימוש בשחקנים לא-מקצועיים בכוונה תחילה.

בשנת 1935, יצר את הסרט "המשמר הישן" שהציג את חגיגות ההצלחה של המהפכה הפשיסטית בידי החולצות השחורות.ב-1942, יצר את סרטו "הליכה בעננים" שנחשב ליצירה הטובה ביותר של בלאזטי ובין המשפיעות על זרם הניאו ריאליזם של הקולנוע האיטלקי.

אף על פי שנחשב לפציפיסט נמנע בלאזטי מלבקר את השלטונות הדיקטטוריים במאה ה-20 ובמידה רבה הוא מזוהה עם המשטר הפשיסטי של בניטו מוסוליני.[1] רק בסרטו "כתר הברזל" משנת 1940, הכניס רמזים פוליטיים וביקורת על שר התעמולה של גרמניה הנאצית, יוזף גבלס.

לאחר המלחמה, הוא מפיק סרטים אומנותיים טהורים מלבד אחד שיצר כמחווה לפרטיזנים, "יום בחיי" משנת 1946. לאחר מכן יצר מספר סרטים בעלי אופי אומנותי אחר, "חבל שהיא רעה" משנת 1954 שנחשב לסרט קומדיה עדין.

בשנת 1958 יצר את סרטו "אירופה בלילה", סרט דוקומנטרי הסוקר את חיי הלילה בערי אירופה המערבית. הסרט, בעל סממנים ארוטיים עם מאפיינים של סרטי מתח, נחשב כפורץ דרך בקולנוע והיווה את יריית הפתיחה ליצירת סרטים באסתטיקה קולנועית מזן חדש ושימוש בארוטיקה ומיניות.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלסנדרו בלאזטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Charles Silver, The Films of Alessandro Blasetti, אתר המוזיאון לאמנות מודרנית, 2 בנובמבר 2010
  2. ^ Biografia di Alessandro Blasetti, אתר Rai, איטלקית